גימנסיה - בתי ספר תיכוניים ע"ש גולדנר בע"מ נ' נעאמנה

החלטה

המשיבה הגישה לביצוע תביעה על סכום קצוב כנגד המבקש.

המבקש הגיש התנגדות במועד.

התביעה מציינת, כי המבקש פנה אליה לצורך קבלת שירותיה שתכליתם לימודי בגרות ערב, ואף חתם על כרטיס תלמיד בתקנון הלימודים המהווה את הסכם ההתקשרות סומן א' וצורף לתובענה.

הסכם ההתקשרות מציין התחייבות של המבקש לשלם למשיבה, סך 5,600 ש"ח.

על חשבון החוב על פי כתב התביעה, שולמו 3,000 ש"ח ונותרה יתרה בת 2,600 ש"ח, זו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מביאים את סכום התביעה כדי 3,082 ש"ח.

כתב התביעה מנוסח בלשון נקבה, אולם, ברור לחלוטין, כי המדובר במבקש ולא במבקשת.

בתצהירו התומך בהתנגדות, מציין המבקש, כי אינו חייב למשיבה "…ולו פרוטה שחוקה אחת…" כי נדרש לשלם 400 ש"ח במזומן טרם חתימת ההסכם, אותם אכן שילם וכי בשבוע הראשון ללימודים הציע למשיב (אף המבקש הופך את "מינה" של המשיבה ומכנה אותה משיב – ש.ר) לשלם את שכר הלימוד בתשלומים חודשיים שווים ועקביים אולם המשיבה סירבה לפנייה זו.

לאחר שסורבה פנייתו, פנה בשנית, ציין, כי הוא עומד להפסיק את הלימודים מאחר ואין ביכולתו לשלם את התשלום המתחייב בתשלום אחד.

או אז, "…הסכים האחרון לאפשר לי לשאת בתשלומים בתנאי שאשלם סך של 2,000 ש"ח במזומן ולמסור 3 שקים דחויים, ע"ס 1,000 ש"ח כל אחד וסוכם כי המשיב יעמיד את שכר הלימוד ע"ס 5,000 ש"ח…"

עוד מצהיר המבקש, כי סמוך לתחילת הלימודים שילם למשיבה 2,000 ש"ח במזומן ומסר 3 שקים דחויים ע"ס 1,000 ש"ח כל אחד, ולטענתו הובהר לו, כי לאחר פירעון השקים האלה לא תהא למשיבה טענה כלשהי בעניין שכר הלימוד.

המבקש מצהיר, כי שלושת השקים נפרעו במלואם ובמועדם והמשיבה התכחשה לתשלום במזומן אשר ביצע.

ביום 18/7/10 התקיים בפני דיון בבקשה, המבקש עמד לחקירה נגדית, אישר, כי ביום 31/7/07 נרשם ללימודים אצל המשיבה ונשאל, האם התחייב לשלם 5,000 ש"ח דמי רישום, בתשובה ציין, כי אמרו לו לשלם 5,000 ש"ח והוא לא יודע אם הסכום רשום או לא רשום.

עוד העיד, כי שילם 400 ש"ח או 600 ש"ח ואין לו אישור על תשלום בן 400 ש"ח.

כאשר נשאל, מה תגובתו לכך שעל פי כרטסת המשיבה ביום הראשון של הרישום מסר שיק ע"ס של 1,000 ש"ח ליום 20/8/07, ענה, כי אינו זוכר.

בהמשך נשאל, האם היה זה השיק הראשון ששילם למשיבה, ושוב לא זכר דבר.

כך גם אבד זכרונו, כאשר נשאל אודות 3 השקים ששילם (אין מחלוקת על פי כתב התביעה כי שילם 3 שקים כל אחד בן 1000 ש"ח וכי אלה גם נפרעו – ש.ר) כאשר נשאל אם שילם 2,000 ש"ח במזומן,

זכר היטב עובדה זו ואישר כי אכן כך היה, אולם, אין לו קבלה, והוא גם לא ידע שצריך להביא.

כאשר נשאל, האם יוכל להביא קבלה, ענה "…מאיפה אביא. אני הייתי קטן, הייתי בן 18, מאיפה אני יודע מה זה קבלה או חשבונית. היום אני בן 21…"

כאשר נשאל מדוע לא צירף לבקשתו העתק מ-3 השקים שנפרעו, השיב, במקומו בא כוחו, וציין, כי אין מחלוקת על התשלום ביחס לשקים הללו וב"כ המשיבה ענה, כי המחלוקת היא רק ביחס למועדי התשלום.